פרדוקס מוניטרי בשוק הנדל"ן האמריקאי המכונה The Doop Loop. עליית ריבית וייבוש היצע: סביבת ריבית גבוהה מייקרת משמעותית את עלויות המימון של יזמים וקבלנים, מה שמוביל להקפאת פרויקטים וירידה חדה בהתחלות בנייה חדשות של דירות ובתים. הידוק שוק השכירות: ככל שהיצע הדיור החדש מתייבש בעוד הביקוש נותר קשיח או גדל, מחירי השכירות חוזרים לעלות (Re-acceleration). לחץ אינפלציוני עיקש: רכיב הדיור – ובפרט OER (Owners' Equivalent Rent) – מהווה כרבע ממשקל מדד המחירים לצרכן (CPI). האצה מחודשת בשכירויות דוחפת את האינפלציה הכוללת כלפי מעלה. מלכודת הריבית לפד: מטרת הפד בהעלאת ריבית היא לרסן את הביקושים ולהוריד אינפלציה, אך במקרה של דיור, הריבית הגבוהה פוגעת בצד ההיצע, מייצרת לחצי מחירים מחודשים ומאלצת את הפד להותיר את הריבית ברמות גבוהות לאורך זמן. משמעות מאקרו: הכלי המוניטרי העיקרי של הפד (הריבית) פועל ישירות על דיכוי צד הביקוש, אך בדיור הוא פוגע בעיקר בצד ההיצע. התוצאה היא תופעת לוואי שבה המדיניות המרסנת עצמה מייצרת לחץ אינפלציוני מבני ברכיב הליבה המשמעותי ביותר במדד.