כניסה למערכת
ירידות השערים האחרונות באג"ח הממשלתיות בישראל נובעות מהדבקה טכנית אחרי השווקים הגלובליים, אך אינן נתמכות בתנאי המאקרו המקומיים. שלושה גורמים מרכזיים מצביעים על תמחור חסר לאג"ח המקומי. • אינפלציה מרוסנת ותשואה ריאלית חריגה: בניגוד לאינפלציה העיקשת בחו"ל, בישראל קצב עליות המחירים מצוי בתוך יעד היציבות. הפער בין התשואות הנומינליות לאינפלציה הנמוכה מייצר תשואה ריאלית גבוהה היסטורית, שמעניקה לבנק ישראל מרחב תמרון מוניטרי עצמאי. • חסינות אנרגטית מבנית: העצמאות המלאה בגז טבעי מבודדת את המשק מזעזועי סחורות גלובליים, מייצבת את עלויות הייצור והחשמל, ומחזקת את החשבון השוטף, מה שמנטרל לחצי אינפלציה מיובאת. • איזונים בתרחיש הבחירות: אי-הוודאות הפוליטית תומחרה באגרסיביות יתר. היסטורית, סיום מערכת בחירות מייצר לגיטימציה לייצוב פיסקלי ולריסון תקציבי; מנגד, תקופת מעבר ממושכת מחייבת תקציב המשכי (1/12), המרסן את הוצאות הממשלה ואת היקף גיוסי החוב.
